בוגרים/ות
התלמידים.ות מגיעים אלינו ממגון תחומים מתוך ומחוץ לאקדמיה, לרבות פעילות חברתית ופוליטית, אוצרות, אדריכלות, עולם המשפט, משרדים ממשלתיים ועוד
מוסמכות/ים רבים של התכנית השתלבו וממשכים להשתלב ללימודי המשך ו/או משרות במוסדות אקדמיים מובילים בארץ ובעולם, במוסדות ותעשיות תרבות, בתכנון עירוני ופרויקטים של יזמות חברתית תרבותית.
בין בוגרי/ות התוכנית:
זהר אלמקייס, סופרת, פעילה פוליטית, דוקטורנטית ב-Department of Anthropology, Columbia University
ד"ר אמיר אנגל, מרצה בחוג לספרות גרמנית, האוניברסיטה העברית (https://huji.academia.edu/AmirEngel)
יפתח אשכנזי, סופר
נילי ברויאר, דוקטורנטית ב-Disability and Human Development Department, University of Illinois at Chicago (https://uic.academia.edu/NiliBroyer)
ד"ר נעם גל, אוצר לצילום ע”ש הוראס וגרייס גולדסמית', מוזיאון ישראל, ומרצה בחוג לתולדות האמנות, האוניברסיטה העברית
עמרי גרינברג, דוקטורנט ב-Department of Anthropology, University of Toronto (http://www.cjs.utoronto.ca/grinberg-omri)
ד"ר עמרי הרצוג, ראש המחלקה ללימודי תרבות, יצירה והפקה, מכללת ספיר, ומבקר ספרות ב"הארץ"
יאיר השחר, דוקטורנט בחוג למוסיקולוגיה, האוניברסיטה העברית (https://huji.academia.edu/YairHashachar)
ד"ר איתן ווילף, מרצה בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, האוניברסיטה העברית (http://eitanwilf.wix.com/eitan-y-wilf-)
מרלין וניג, יוצרת וחוקרת בינתחומית, מרצה במוסדות להשכלה גבוהה וחברה במועצת הקולנוע הישראלי- בלוג
ד"ר כנרת להד, מרצה בתכנית ללימודי נשים ומגדר, אוניברסיטת תל אביב (https://telaviv.academia.edu/KinneretLahad)
ד"ר אילה לוין, עמיתת מחקר בפרויקט ה-ERC, Apartheid: The Global Itinerary, האוניברסיטה העברית (https://scholars.huji.ac.il/ercapartheid/people/ayala-levin)
ד"ר נעם לשם, מרצה ב- Department of Geography, Durham University
רוויטל מדר, דוקטורנטית בתוכנית. בלוג http://thesocalledleftovers.tumblr.com/ כותבת להארץ http://www.haaretz.co.il/misc/writers/1.2142876
נורמה מוסי, דוקטורנטית ב-Department of Communication and Culture, Indiana University (https://indiana.academia.edu/NormaMusih)
ד"ר נעמה מישר, עמיתת מחקר במרכז אדמונד י. ספרא לאתיקה, אוניברסיטת תל אביב (http://ethics.tau.ac.il/en/portfolio/dr-naama-meishar/, https://www.researchgate.net/profile/Naama_Meishar)
ד"ר דניאלה מנסבך, מרצה ב-Department of Political Science, University of Wisconsin Superior (http://www.palgrave.com/la/book/9781137539519)
יעל מסר, תלמידת התוכנית ואוצרת ב-High&Low Bureau www.hlbureau.org
ליטל פסקר, דוקטורנטית ב-Department of Communication Studies, Northwestern University (https://northwestern.academia.edu/LitalPascar)
דבי פרבר, דוקטורנטית במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גורין, ואוצרת המעבדה למחקר חזותי, זוכרות (http://in.bgu.ac.il/humsos/politics/Documents/PhdCV/debby_farber_cv.pdf)
גיא פרחי, תלמיד התוכנית וכתב תרבות. כתבות אחרונות: טיים אאוט, מאקו
ד"ר ניצן רותם, עמיתת מחקר,The Martin Buber of Fellows in the Humanities and Social Sciences, האוניברסיטה העברית, ובקרוב ב-The New School for Social Research, New York (http://buberfellows.huji.ac.il/node/110)
בלוגים, אתרים ופרסומים של בוגרים/ות ותלמידים/ות
בין בוגרי/ות התוכנית:
זהר אלמקייס, סופרת, פעילה פוליטית, דוקטורנטית ב-Department of Anthropology, Columbia University
ד"ר אמיר אנגל, מרצה בחוג לספרות גרמנית, האוניברסיטה העברית (https://huji.academia.edu/AmirEngel)
יפתח אשכנזי, סופר
נילי ברויאר, דוקטורנטית ב-Disability and Human Development Department, University of Illinois at Chicago (https://uic.academia.edu/NiliBroyer)
ד"ר נעם גל, אוצר לצילום ע”ש הוראס וגרייס גולדסמית', מוזיאון ישראל, ומרצה בחוג לתולדות האמנות, האוניברסיטה העברית
עמרי גרינברג, דוקטורנט ב-Department of Anthropology, University of Toronto (http://www.cjs.utoronto.ca/grinberg-omri)
ד"ר עמרי הרצוג, ראש המחלקה ללימודי תרבות, יצירה והפקה, מכללת ספיר, ומבקר ספרות ב"הארץ"
יאיר השחר, דוקטורנט בחוג למוסיקולוגיה, האוניברסיטה העברית (https://huji.academia.edu/YairHashachar)
ד"ר איתן ווילף, מרצה בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, האוניברסיטה העברית (http://eitanwilf.wix.com/eitan-y-wilf-)
מרלין וניג, יוצרת וחוקרת בינתחומית, מרצה במוסדות להשכלה גבוהה וחברה במועצת הקולנוע הישראלי- בלוג
ד"ר כנרת להד, מרצה בתכנית ללימודי נשים ומגדר, אוניברסיטת תל אביב (https://telaviv.academia.edu/KinneretLahad)
ד"ר אילה לוין, עמיתת מחקר בפרויקט ה-ERC, Apartheid: The Global Itinerary, האוניברסיטה העברית (https://scholars.huji.ac.il/ercapartheid/people/ayala-levin)
ד"ר נעם לשם, מרצה ב- Department of Geography, Durham University
רוויטל מדר, דוקטורנטית בתוכנית. בלוג http://thesocalledleftovers.tumblr.com/ כותבת להארץ http://www.haaretz.co.il/misc/writers/1.2142876
נורמה מוסי, דוקטורנטית ב-Department of Communication and Culture, Indiana University (https://indiana.academia.edu/NormaMusih)
ד"ר נעמה מישר, עמיתת מחקר במרכז אדמונד י. ספרא לאתיקה, אוניברסיטת תל אביב (http://ethics.tau.ac.il/en/portfolio/dr-naama-meishar/, https://www.researchgate.net/profile/Naama_Meishar)
ד"ר דניאלה מנסבך, מרצה ב-Department of Political Science, University of Wisconsin Superior (http://www.palgrave.com/la/book/9781137539519)
יעל מסר, תלמידת התוכנית ואוצרת ב-High&Low Bureau www.hlbureau.org
ליטל פסקר, דוקטורנטית ב-Department of Communication Studies, Northwestern University (https://northwestern.academia.edu/LitalPascar)
דבי פרבר, דוקטורנטית במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גורין, ואוצרת המעבדה למחקר חזותי, זוכרות (http://in.bgu.ac.il/humsos/politics/Documents/PhdCV/debby_farber_cv.pdf)
גיא פרחי, תלמיד התוכנית וכתב תרבות. כתבות אחרונות: טיים אאוט, מאקו
ד"ר ניצן רותם, עמיתת מחקר,The Martin Buber of Fellows in the Humanities and Social Sciences, האוניברסיטה העברית, ובקרוב ב-The New School for Social Research, New York (http://buberfellows.huji.ac.il/node/110)
דבר הסטודנטים/ות בטקס קבלת תארי מוסמך 2016
זהר אלמקייס, בוגרת התוכנית בדבר הסטודנטים בטקס מסיימי.ות מוסמך תשע"ה.
על מה אנחנו מדברות כשאנחנו מדברות על מדעי החברה, אם לא על היכולת לעסוק בעיניים מחקריות דווקא
ביצור האנושי, שהוא אולי הסבוך מאלו המוכרים לנו, ובוודאי הקרוב ביותר ללב.
ובתוך המסגרת הזו, לימודי המוסמך תובעים מאתנו עמדה ביקורתית שונה לחלוטין מזו אותה אנו לרוב נוקטות
במהלך התואר הראשון. מעבר לסקרנות רחבת האופקים, אנו מתבקשות לסגל לעצמנו את היכולת לבחור
התמחות והתמקדות, להכיר לעומק שדה אחד או קהילה אחת. אנו מתבקשות ומבקשות להצליח להכירם באופן
שיאפשר לנו, לצד האהבה הגדולה והעניין כלפי מושאי המחקר שלנו, גם להתבונן בהם בעין ביקורתית ומשוכללת
ולייצר אמירה מקורית אודותיהם.
לצד החופש שלימודים אלו מאפשרים בבחירת השדה ומושאי המחקר, ישנה מחויבות גדולה המוטלת עלינו:
המחויבות למחקר רציני, חדשני, אמיץ. כזה המשלב תשוקה אישית וסקרנות אינטלקטואלית, חריפות מחשבה
ורגישות הלב. כזה המשקף את העולם המרובד והמורכב מאין כמוהו אותו אנחנו חוקרות.
ונדמה שהעיסוק בחברה ובתרבות בישראל באופן ספציפי כמו תובע דבר נוסף: מודעות פוליטית יתרה. המחקרים
שלנו הם, כמונו, בני הזמן הזה. הם חושלו ועוצבו בזמן הזה, הם מגיבים לזמן הזה ולמאפייניו, ליחסי הכוח
המתקיימים במרחב בו אנו מתקיימים, ולהשפעות של יחסי הכוח הללו על התרבות, החברה, הכלכלה והפוליטיקה
שלנו. מחובתנו כבני אדם וכאקדמאיות להעניק בעבודתנו מרחב לטרנספורמציות המתרחשות סביבנו, ולאופן בו
הן משנות גם אותנו. גם בין חומות האוניברסיטה העברית, חובה עלינו לזכור את מה שמעבר לה.
כשכתבתי את עבודת התזה שלי במסגרת התכנית ללימודי תרבות חשבתי שאני כותבת על תחנת רכבת ביפו.
בסופו של דבר גיליתי שכשאני מדברת על מרחב אני מדברת גם על היסטוריה, על שכתוב של נראטיבים, על
מחיקה תרבותית, על מדיניות ממסדית ועל האופן בו אנו כחברה וכתרבות מספרים את הזהות שלנו, מעגנים
אותה בלבנים ובבטון, מותירים את חותמה בלבבותיהם של בני אדם.
מסע מחקרי כזה יכול להתאפשר רק במסגרת מדעי החברה. לימודים כאלו הופכים את תחושת המחויבות אותה
הזכרתי קודם למטען חיובי אותו אנו נושאות עמנו. לחובות ולמשאות הללו נוספת תחושת שליחות המניעה אותנו
קדימה. אותה התחושה ממש מזכירה לנו להיוותר תמיד, בתוך התהליך המחקרי, אנשים.
מה אומרים על התכנית
אחד הדברים הכי משמעותיים ומרשימים בעשרים השנים שבהן קיימת התכנית ללימודי תרובת הינו הפסיפס המרתק של סטודנטים וסטודנטיות שהפכו במרוצת השנים את התכנית למרחב אינטלקטואלי יוצא דופן. לרגל המאורע התחלנו ליצור סדרה של גלויות בהן ניתן להתרשם ולהכיר מעט מחוויות הלימודים של בוגרי/ות התכנית ממגוון המחזורים שהיו.
*לחצו על הגלויה בשביל פרטים נוספים על הבוגר/ת.
|
|
|
||
|
|
|
||
|
|
|
||
|
|
|
||
|
|
|
||
|
|
|
||
|
|
|
||
אודאה גבאי
אמנית וחוקרת תיאטרון ופרפורמנס. מאז שנת 2018 מלמדת בבית-הספר היסודי המונטסורי "דרך הילד" אשר בכפר הירוק. בוגרת בית הספר לתיאטרון חזותי ובעלת תואר ראשון בחוג ללימודי התיאטרון ולימודים משלימים במדעי הרוח מהאוניברסיטה העברית. את עבודת התזה שלה כתבה בהנחייתו של ד"ר דיאגו רוטמן, ובה חקרה את מערכת התיאטרופון, טכנולוגיה שהומצאה בשלהי המאה ה-19 בפריז ואיפשרה האזנה מרוחקת בזמן-אמת להופעות תיאטרון ואופרה, בהתבסס על רשת קווי הטלפון.
"אני שמחה ומודה על האפשרויות שפתחה בפני התכנית, על האיתגור האינטלקטואלי והדרישה לא להתקבע, על הגישה ההרפתקנית והנועזת שלא משאירה את ההומור מחוץ לאקדמי. בתכנית התאפשר לי השילוב שהיה מאוד נכון עבורי בין חופש הבחירה והיוזמה, ההזדמנות להיות חלק מקבוצת לומדים ערה והטרוגנית והדיאלוגים הפורים והאישיים עם המרצות והמרצים. לאורך לימודי בתכנית חוויתי מצד המרצות ומהמרצים שליוו אותי אמונה גדולה בי וביכולותיי ולצדה גם אמונה שאינה מובנת-מאליה בַּשהייה וההשתהות במקומות של אי-וודאות, שהיתה קריטית עבורי".
אייל שגיא ביזאוי
אייל שגיא ביזאוי, בוגר שנת 2012, מלמד קולנוע מצרי, קולנוע עכשווי בעולם הערבי ותרבות פופולרית בעולם הערבי, במכללת ספיר, בבצלאל ובחוג לקולנוע באוניברסיטת ת"א. שימש ארבע שנים כדיג'יי הבית של הליין "רלבנט" בבר ה"אנה לולו", כתב טור בשם זה גם במוסף "הארץ", וביים סרט דוקומנטרי (יחד עם שרה צפרוני) בשם "סרט ערבית" (2015), על הסרט הערבי של יום שישי. נוסף לכל - הוא כיום גם דוקטורנט בתכנית.
שיחה עם יוצרי הסרט "סרט ערבית", אייל שגיא ביזאוי ושרה צפרוני:
https://www.youtube.com/watch?v=lE3StCPp-qU&ab_channel=LevtzionCenter
יפתח אשכנזי
יפתח אשכנזי, בוגר שנת 2016, סופר, מבקר וחוקר ספרות. בקיץ האחרון יצא ספר המתח פרי עטו "גיא בן הינום", ובעבר פרסם ספרים רבים נוספים: "היידה להגשמה", "פרסונה נון גראטה", "בירקנאו אהובתי" ו"סיפורי מות עירי". בלימודיו בתכנית הוא הגיש תיזה בהנחיית פרופ' לואיז בית-לחם שעסקה ברומן 'ערבסקות' מאת אנטון שאמס. כתב את הדוקטורט שלו במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן גוריון בנגב בהנחיית פרופ' יגאל שוורץ, בנושא שנת 2008 בספרות העברית. כעת יפתח הוא פוסט דוקטורנט במכון טרומן.
לדף הספר האחרון של יפתח - http://www.kinbooks.co.il/page_30532
לירוי שופן
"הלימודים בתוכנית הוכיחו לי שהיא המקום הנכון לחוקרי אופנה, שהולכים ומתרבים. לא רק שהמרצים בתוכנית עודדו אותי לכתוב על הנושא בכל הזדמנות, אלא בזכות הגישה האינטרדיצפלינרית והביקורתית שלהם, הזדמן לי להיחשף לגישות מחקר עכשוויות שקושרות ביחד אספקטים הקשורים בתרבות חומרית, סגנון, תקשורת דיגיטלית וסוציולוגיה, ולפתח מתווה תיאורטי חדש הקשור בתרבות השיתוף ואופנה, אותו אני לוקח איתי גם ללימודי הדוקטורט".
לירוי שופן, בוגר 2020, הוא חוקר אופנה. הוא מרצה במחלקה להיסטוריה ופילוסופיה בשנקר וכותב מאמרי פרשנות הנוגעים באופנה ותרבות עכשווית בארץ ובחו"ל. את עבודת התזה שלו הוא כתב בהנחייתה של פרופסור תמר אלאור, והיא עוסקת בהשפעות תרבות השיתוף ברשת החברתית על מערכת היחסים שבין אנשים ובגדים אופנתיים. בימים אלה הוא כותב ספר המתוכנן לצאת בסדרת אובייקטים גלובליים של מכון ואן ליר, וממשיך את המחקר במסגרת לימודי דוקטורט בתוכנית, בהנחיה משותפת של פרופסור תמר אלאור וד"ר קרולה הילפריך.
נגה אליאש-זלמנוביץ'
את לימודי לתואר השני בתכנית ללימודי תרבות עשיתי במקביל לעבודתי כאוצרת במוזיאון ישראל, ירושלים. השנה האחרונה זימנה לי אתגרים והזדמנויות חדשות. היום אני משמשת כראשת החוג לתקשורת חזותית במכללת אמונה, המכללה האקדמית לאמנויות ועיצוב. כמו כן חזרתי לתכנית על מנת להשלים את השלב המחקרי. המחקר שלי עוסק באופנה בחברה החרדית, חברת מיעוט משמעותית בישראל, כזו אשר בשפת הלבוש ה"אלגנטי" שלה בולטת בשונותה על רקע הרחוב הישראלי ה"זרוק". המחקר מתמקד במרחב גיאוגרפי, חברתי וכלכלי של רחוב רבי עקיבא, רחובה הראשי של העיר בני ברק. כמו גם במרחב הזמן אשר נע בין שני זמני קיצון: ימות השבוע ושבת. ר' עקיבא ביום חול מתפקד כציר כלכלי קדחתני ומרכז קניות ואופנה המשמש קהלים חרדיים מכל הארץ; בשבת, הרחוב נחסם לתנועת כלי רכב, החנויות נסגרות, קצב ההליכה משתנה והרחוב הופך לטיילת החוצה את העיר ומזמנת אפשרות לראות ולהיראות.
האמן והמחנך ג'זף אלברס, חניך ומורה בבית ספר הבאוהאוס ההיסטורי, טען שכל מטרת ההוראה היא לאפשר לסטודנטים "to see in the widest sense ". עבורי, "פקיחת עיניים" זו קרתה בתוכנית ללימודי תרבות באוניברסיטה העברית. נתקלתי בצוות מרצות יוצאות דופן בעלות יושרה האינטלקטואלית, רוחב מחשבה ויכולת הכלה נדירה כלפי מגוון הסטודנטיות והסטודנטים. למדתי איך לחשוב אך בעיקר למדתי איך עולם תיאורטי מחובר למעשה, לאקטיביזם ושינוי.
קרדיט תמונה: עופרית בן מנחם
רויטל מדר
"הבחירה לכתוב את הדוקטורט כסטודנטית של התוכנית התבררה, למן הימים הראשונים ועד לרגע ההגשה, כאחת הבחירות הנכונות ביותר שלקחתי בחיי: אינטלקטואלית ורגשית. הפתיחות של התוכנית לעבודה אינטרדיסציפלינארית, המחויבות של חברות הסגל לליווי של עבודת המחקר, והעושר התיאורטי של הקורסים השונים, איפשרו לי לעבוד על המחקר מתוך מרחב שהיה לי כבית, ולא גרם לי להרגיש כמו עוף מוזר, אלא עודד מחשבה מחוץ לקופסא, ועמד לצדי בכל רגע נתון. לכתוב דוקטורט זה מסע ארוך, ולצד היכולות המקצועיות שנדרשות כדי להשלים אותו, חשוב לבחור גם בתוכנית שתדעי שהיא שם בשבילך, ושמבינה, במובן העמוק ביותר, מה את עושה".
רויטל היא עמיתה בתוכנית מקס ובר ב-European University Institute במחלקה למשפטים.
צפירה אליסון שטרן
במהלך התוכנית המרתקת זכיתי להכיר לעומק תיאוריות הקושרות תרבות, חשיבה פוליטית וביקורתית - לצד שיטות מחקר אינטרדיסציפלינריות.
התיזה שלי "מבט כוריאוגרפי על שנת הקורונה הראשונה בישראל, 2020" זכתה להצטיינות ואף פרסמתי ממנה כמה מאמרים.
אני זוקפת זאת לזכות הצוות המבריק והמסור של התוכנית, ולזכות המנחה שלי דני שרירא שהיווה מנוע בלתי נדלה לצמיחה אקדמית ואישית דרך המחקר.
יואל בוטביניק
רון לוי
ד"ר רון לוי הוא פוסט-דוקטורנט בבית הספר למוסיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל-אביב. עבודת הדוקטורט שהשלים במסגרת התכנית, "לשבור את הים: שירת נשים ישראלית בתעשיית התרבות הגלובלית" (2020), נכתבה בהנחייתו של האתנומוסיקולוג פרופ' אדוין סרוסי. המחקר הוקדש לבחינתן של מגמות פירוק והתחדשות בתעשיית המוסיקה הישראלית ואת השלכותיהן על תהליכים דו-כיווניים של תיווך בין תעשיות התרבות המקומית והגלובלית לאורך שני העשורים הראשונים של המאה ה-21. תהליכים מואצים אלה נחקרו תוך התמקדות במסעותיהן המוסיקליים של שלוש מוסיקאיות בולטות המקיימות קריירה מקבילה בישראל ומעבר לים: נינט טייב, אסתר רדא ונגה ארז. אפיון הסוֺכְנוּת התרבותית של שלוש הנשים-יוצרות דנן, מדגיש אלמנטים של גמישות ויצירתיות, הן תרבותית והן מרחבית, דרכן מנותבת חוויית החיים בעולם המשוברר והאולטרה-מודרני של המאה ה-21 לכדי הצהרה מוסיקלית רבת-רבדים.
במקביל לביצוע מחקר הדוקטורט, שימש דוקטורנט-חוקר בפרויקט מטעם מועצת המחקר האירופית "Apartheid: The Global Itinerary (1948-1990)" (ERC) בניצוחה של פרופ' לואיז בית לחם. המעטפת האינטלקטואלית הכבירה, הליווי האישי והעבודה עם צוות חוקרים מופלא, סייעו בידו לפרסם את פירות מחקר זה בכתבי-עת נחשבים ובכנסים ברחבי העולם. כהמשך ישיר, במחקר הפוסט, עוסק לוי במערכות יחסים מוסיקליות בין מהגרים אפריקאים למוסיקאי ג'אז מקומיים בסצנה הניו-יורקית של שנות ה -60, לאורן מפותח מודל חברתי-פוליטי של "מתח מוסיקלי".
"שנותיי כדוקטורנט בתכנית התעלו מעל לכל דמיון. חברות הסגל המשובח ובראשן פרופ' לואיז בית לחם היוו לי בית אקדמי מכיל שוקק ומבריק, תוך הנאה מתנאים חלומיים ללמידה, מחקר והוראה. כך, מה שנראה בתחילה כדרך חתחתים שיעדה לוט בערפל הפך למסע מדהים בסיומו הפכתי למומחה בשני שדות שונים בתכלית. לקראת סיום התקופה אף זכיתי ללמד את תלמידי התכנית ולפגוש את דור המחר של חוקרי התרבות בישראל. זו הייתה חוויה מסעירה ובלתי נשכחת ואני גאה שנפלה בחלקי הזכות להמשיך במסע זה גם היום".
רעות אונא צמרת
רעות אונא-צמרת עובדת כיום על הצעת מחקר לדוקטורט בחוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה. רעות כתבה תיזה על "משאבות חלב אם והשפעתן על אימהות עכשווית" בהנחייתה של פרופ' תמר אלאור מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. עבודת התיזה זכתה לתהודה רבה ומעובדת כיום לספר בנושא שעתיד לצאת דרך סדרת "אובייקטים גלובליים" בהוצאת ון ליר.
"הגעתי לתכנית ללימודי תרבות לאחר שסיימתי תואר שני ביהדות זמננו לפני שנים וחשבתי לעשות השלמה לדוקטורט. בשיחה הראשונה שוכנעתי ללמוד תואר שני מלא וזו הייתה אחת ההחלטות הטובות שקיבלתי אי פעם. הלימודים לתואר שני בתכנית ללימודי תרבות היו שונים מכל מה שלמדתי קודם לכן.
ידעתי שאני רוצה לחקור משהו שקשור לאימהוּת והיה לי רעיון אבל הלימודים עצמם שינו את הכיוון לחלוטין. לא שמעתי קודם על המושג תרבות חומרית והחשיבה בנוגע לאופן בו אובייקטים שותפים ומשפיעים על חיינו כחברה אנושית השפיעה על החשיבה שלי ועל המסלול המקצועי שלי בצורה משמעותית.
אני מצטערת על סיומם של הלימודים בתכנית. ישנם המון קורסים נוספים שהייתי רוצה ללמוד בהם..."
שרון גיני
שרון גיני סיימה בשנת 2020 לימודי מ.א בחוג ללימודי תרבות. במסגרת לימודיה זכתה בהצטיינות דיקן על הישגיה בלימודי המוסמך וכן בפרס גלקמן של האגודה האנתרופולוגית הישראלית, על עבודת תיזה מצטיינת לשנת 2021.
עבודת התיזה "הנה פתחתי חלון", היא עבודה בתרבות חומרית, העוסקת בגלגוליו של מבנה מלון פאלאס וחלון מתוכו. בהנחייתה של פרופ' תמר אלאור.
בחיי היומיום, שרון מנהלת את תחום הפרסום של בית אבי חי – מרכז לתרבות יהודית-ישראלית בירושלים, מזה חמש עשרה שנה, ואמא לאלה.
רגע מכונן בלימודיי,
בניגוד להרבה אחרים שבאו ללימודי תואר שני מכווני מטרה וניסיון, אני שבתי ללימודים לאחר הפסקה ארוכה מאוד של כמעט 20 שנה. המטרה הראשונית שלי הייתה ללמוד, להחכים ולקבל ידע ודרכי חשיבה חדשות מהעולם האקדמי, לאחר שנות הפסקה רבות. כמו כן בתחילת לימודיי לא בחרתי במסלול המחקרי ולא חשבתי כלל על כתיבת עבודת תזה.
לימודי הקורס בתרבות חומרית, אצל פרופ' תמר אלאור היוו רגע מכונן עבורי, שבו הצלחתי לחבר את הסקרנות והעניין שלי לחומר ולצלול דרכו ולגלות עולם שלם. בסיום הקורס, הבנתי מהו התחום אותו אני רוצה לחקור ולהעמיק בו, הבנה שהביאה אותי לעבור למסלול מחקרי ולכתוב תזה, בהנחייתה של פרופ' אלאור. כיף לגלות בכל פעם מחדש שהחיים מזמנים לנו דברים אחרים, שונים ומפתיעים ממה שאנחנו תכננו.