ד"ר עמרי גרינברג, בוגר שנת 2010, פוסט-דוקטורנט בתכנית עמיתי מרטין בובר, האוניברסיטה העברית. את התיזה שלו כתב עמרי בהנחיית פרופ׳ לואיז בית-לחם ופרופ׳ עדנה לומסקי-פדר, בנושא: ״ילדי הצמתים: גוף, מרחב, ומעמד בייצוגים ישראלים של ילדים-עובדים פלסטינים״.
"ממש בתחילת הלימודים הפגישו אותנו לשולחן עגול עם כמה מרצות/ים, לא רק מהסגל הרשמי דאז של התכנית. התפלאתי איך הם מדברים/ות ופונים/ות אלינו ברצינות כזו, כעמיתים/ות ולא (רק) כסטודנטים/ות. זו גישה שמלווה אותי עד היום ואני מנסה ליישם במסגרות שונות - הוראה ומחקר.
הסמינר של תיאוריות ביקורתיות של פרופ׳ קרולה הילפריך היה ממש מוקד עליה לרגל גם למי שלא היו בתכנית או אפילו לא סטודנטים/ות. הכיתה הייתה תמיד מלאה והדיונים ערים ומרתקים - נוצרו שם כמה חברויות ובריתות שנמשכות עד היום...
במהלך הלימודים התמזל מזלי לצאת לתכניות מיוחדות בחו״ל - קיבלתי תמיכה באמת מופלאה מלואיז ומרצות המחלקה (ניקול, קרולה, ענת) שהמליצו, תמכו, עודדו ואיפשרו את זה. מרצים/ות אחרים/ות לא תמיד ראו את זה באותה עין והקשו, כך שהגישה של לימודי תרבות לקדם סטודנטים/ות גם אם זה מאתגר בירוקרטית, היא לא בגדר מובן מאליו."
איור: אורי אינקס