את לימודי לתואר השני בתכנית ללימודי תרבות עשיתי במקביל לעבודתי כאוצרת במוזיאון ישראל, ירושלים. השנה האחרונה זימנה לי אתגרים והזדמנויות חדשות. היום אני משמשת כראשת החוג לתקשורת חזותית במכללת אמונה, המכללה האקדמית לאמנויות ועיצוב. כמו כן חזרתי לתכנית על מנת להשלים את השלב המחקרי. המחקר שלי עוסק באופנה בחברה החרדית, חברת מיעוט משמעותית בישראל, כזו אשר בשפת הלבוש ה"אלגנטי" שלה בולטת בשונותה על רקע הרחוב הישראלי ה"זרוק". המחקר מתמקד במרחב גיאוגרפי, חברתי וכלכלי של רחוב רבי עקיבא, רחובה הראשי של העיר בני ברק. כמו גם במרחב הזמן אשר נע בין שני זמני קיצון: ימות השבוע ושבת. ר' עקיבא ביום חול מתפקד כציר כלכלי קדחתני ומרכז קניות ואופנה המשמש קהלים חרדיים מכל הארץ; בשבת, הרחוב נחסם לתנועת כלי רכב, החנויות נסגרות, קצב ההליכה משתנה והרחוב הופך לטיילת החוצה את העיר ומזמנת אפשרות לראות ולהיראות.  

 

האמן והמחנך ג'זף אלברס, חניך ומורה בבית ספר הבאוהאוס ההיסטורי, טען שכל מטרת ההוראה היא לאפשר לסטודנטים "to see in the widest sense ". עבורי, "פקיחת עיניים" זו קרתה בתוכנית ללימודי תרבות באוניברסיטה העברית. נתקלתי בצוות מרצות יוצאות דופן בעלות יושרה האינטלקטואלית, רוחב מחשבה ויכולת הכלה נדירה כלפי מגוון הסטודנטיות והסטודנטים. למדתי איך לחשוב אך בעיקר למדתי איך עולם תיאורטי  מחובר למעשה, לאקטיביזם ושינוי. 

קרדיט תמונה: עופרית בן מנחם