קארינה ס. לינצקי, בוגרת שנת 2015, עוסקת בתחום החינוך והעליה. קארינה יוצרת כמשוררת וכפעילה בבריגדה התרבותית. בלימודיה בתכנית קארינה התמקדה בחקר נושא המרחב בספרות האנדרגראונד של התקופה הסובייטית וכיצד נושא זה הופך למטאפורה על מצבה הסוציו-אקונומי של המדינה. מאמרה "סוגית הדיור ברוסיה הסובייטית והפוסט-סובייטית: מסע טקסטואלי מהבניה ממסדית לדה קונסטרוקציה חברתית", שנכתב בשותפות עם חן מור-ויבר , התפרסם בכתב העת של האקדמיה בצלאל "היסטוריה ותיאוריה הפרוטוקולים". קארינה גם הרצתה בנושא "קולמונלקה (הדירה המשותפת) הארכיטקטורה של סוגיית הדיור הסובייטית" בשני כנסים אקדמיים: בכנס על הטרוטופיות (הטכניון, 2013) ובכנס לחוקרים צעירים בלימודי רוסיה ומזרח אירופה (אוניברסיטת בן גוריון, 2015).  

"הלימודים בתכנית היו חוויה משמעותית ומעצבת בשל שילוב של מספר דברים: התכנים האינטלקטואליים – מגוון עצום של קווי חשיבה וכלים לניתוח, שיח מפרה ומעצים של הלומדים וטקסטורה אנושית הטרוגנית ומעשירה של מרצים וחברים לספסל הלימודים.

בקורס של דר' עודד וולקשטיין "המעשה הפרשני" קיבלנו פסיפס משמעותי במיוחד של כלים לניתוח ופרשנות, אשר הולך איתי לכל מקום עד היום, מאפשר פריזמת הסתכלות בלתי מתפשרת, תלת מימדית, פונקציונאלית וחריפה. העבודה המסכמת בקורס זה קידמה אותי צעד נוסף בדרך לכתיבת העבודת הדוקטורט עליה אני חולמת. להלן קטע מהעבודה:

"תמיד קיים צורך להתבונן ברמה אחת פנימה כמו במטריושקה. ביצירות האנדר גראונד מתאפשרים שוב ושוב התנאים להתפרקות המעצמה הסובייטית. היכולת שלהן לעסוק בדרך מטאפורית וסימבולית בשיקוף מציאות חברתית-סוציאלית בלתי אפשרית, מביאה אל קדמת הבמה את קריסת האידיאל. קריאת היצירות במצטבר מחדדת את ההסתכלות האירונית על העידן הסובייטי ומגלה מאין אפקט דומינו, בו שלב אחר שלב קורס מרחב פוליטי זה. בתוך האירוניה קיים תמיד גם כאב. מה עוד ניתן לחוש כלפי דיירי הקומנאלקות של בולגקוב? מה עוד ניתן להרגיש כלפי האידיאליסטים של סולז'ניצין? בכל היצירות ישוב קוד פנימי, שמספר על אידיאל אשר מעולם לא מומש ויתרה מזאת התגלגל לאבסורד".

צלם: אנטון מיסלאבסקי.